המלצה ותיאור מקרה של טיפול בפאניקה ואגורפוביה
מכתב מתמי:
אני באה ממקום שלא חשבתי שאצא ממנו אף פעם. מן חור שחור שאתה נמצא בתוכו ואתה מרגיש שאף אחד בעולם לא יכול לעזור לך. ניסיתי לבד, המון זמן, דרכתי במקום, והמקום הזה, המקום של החרדה, אף אחד לא רוצה להיות שם. התחושות, הניתוקים בין הגוף לראש, הבועה הזאת שנדמה לך שעוד שנייה היא בולעת אותך. זאת חרדה. רק חרדה. מה היא יכולה לעשות לבן אדם!
אבל עם כל השחור מצאתי טיפת אור. ברגעים קשים, ברגעים של גמגום ורעד, לי היה את המענה מקום יוצא דופן. מקום עדין, נכנס לנפש לאט לאט. אני יכולה להגיד היום שטל החזירה לי את החיים, וזה לא מובן מאליו. ניסיתי לתאר את הדברים עבור אנשים שנמצאים במקום הזה. לא האמנתי שאצא משם. ללא עזרתה של טל, לא הייתי יוצאת משם. כיום, שנה וחצי אחרי שהתחלתי את הטיפול אני אדם אחר.
הסבר:
תמי סבלה מחרדות קשות, התקפי פניקה ואגרופוביה קשה במשך שלוש שנים עד שפנתה אלי. הבעיה התחילה אצלה אחרי תאונת דרכים שעברה. מאז התאונה החלו חרדות. תמי נמנעה לחלוטין מכל מקום ציבורי (בנק, דואר, קניון, סופרמרקט, קופת חולים ועוד) ונמנעה לחלוטין מכל נסיעה ברכב. בשלב בו החלה בטיפול, כמעט ולא יצאה מהבית בכלל, וגם בתוך הבית סבלה מחרדות קשות כל יום.
עם תמי עבדתי במשך שנה בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית. צעד צעד ולאט לאט, היא נפגשה עם החרדות שלה, למדה לא להמנע מהן ולפחד מהן. באומץ רב ובנחישות היא ביצעה חשיפות הדרגתיות ליציאה מהבית ולנסיעה ברכב .
כיום תמי אינה סובלת מחרדות ביום יום. יוצאת מהבית והולכת לכל מקום שהיא רוצה, נוסעת באוטו ובאוטובוס בתוך עיר מגוריה וברחבי הארץ ועוד.
